באופן כללי, ניתן לומר שרוב ההמלטות בסוסות עוברות ללא בעיות מיוחדות ולא מצריכות התערבות כלשהי.

כשיש בעיות הן מאוד מסוכנות לוולד ולפעמים גם לאם ונדרש טיפול מאוד מהיר ולכן מומלץ לפקח על המלטות!

תקופת טרום ההמלטה:

אורך ההריון הממוצע בסוסות הוא 340 יום, כאשר קיימת שונות, נורמאלית של כ 20 יום לפני ואחרי מספר זה. כתחילת ההריון נקבע תאריך הרבעה אחרון, או לפי תאריך הביוץ. את ההריון מחלקים לשלוש תקופות (טרימסטרים). כאשר הסוסה שברשותנו מגיעה לטרימסטר השלישי (תחילת החודש התשיעי) מומלץ להתייחס למספר נקודות החשובות בסוסות לפני המלטה:

עבודה: שאלה נפוצה האם סוסה בסוף הריונה אמורה לרדת בעומס העבודה?

 “כללי האצבע” בעניין זה אומרים כך: הסוסה  יכולה להמשיך לעבוד בעומס אליו היא רגילה כל עוד הוא מוגדר כעומס עבודה קל עד בינוני. לא מומלץ להכניס את הסוסה למאמץ קשה או כל מאמץ שאינו רגילה אליו.

הזנה: לסוסה בשליש האחרון של ההריון דרישות גבוהות יותר של חלבון ואנרגיה-עד 30% יותר יחסית לתחילתו. יש להעלות את מנת האוכל בהתאם בצורה הדרגתית.(עליה של לא יותר מ1/2 ק”ג מזון מרוכז ליום).

סוסות שעברו ניתוח “קסליק” בתחילת ההריון (פרוצדורה בה נתפרות השוליים העליונות של שפתי הבושת), צריכות לעבור פתיחה של הניתוח 2-3 שבועות לפני תאריך ההמלטה המשוער.

מעקב: כאמור, רובן המוחלט של הסוסות ממליטות ללא סיבוכים. ישנן סוסות שההמלטה שלהן מוגדרת כבעלת סיכון גבוה. סוסות אלו ידרשו מעקב צמוד לקראת ההמלטה. במידה והסוסה לא נמצאת במקום בו ניתן לעקוב אחריה, יש לשקול העברה לאורווה המאפשרת תנאים אלו.

       איזו סוסה מוגדרת כבעלת סיכון גבוה בהמלטתה?

סוסה שבעברה בעיות בהריונות קודמים, המלטה קשה או המליטה ולד בעייתי.

סוסה שחלתה במחלה כללית (סיסטמית) במהלך ההריון האחרון.

סוסה עם בעיה במערכת המין, אשר צפויה לגרום לה להמלטה קשה.

הריון נוכחי בעייתי.

סוסה במצב גופני נמוך או אחרי מחלה קשה.

סוסה מגזע המועד להמלטות קשות- מיניאטורי לדוגמא.

כל הסוסות לפני המלטה הנכללות באחת מהקטגוריות הנ”ל מומלץ שתהינה תחת מעקב צמוד יותר מהרגיל לקראת סוף ההריון. שינויים במצב הכללי (מצב רוח, נטייה לשכב, תאבון, חולשה וכו’ ) אמורים להיות מדווחים לוטרינר המטפל. מומלץ שבימים ובלילות שלקראת התאריך הצפוי תהינה הסוסות במעקב צמוד (מדי שעתיים) עד לתחילת סימני המלטה. רב הסוסות ממליטות בשעות החושך, כך שמעקב לילי הוא חלק חשוב בניטור בסוסות בעלות סיכון גבוה. היום ניתן להרכיב בתא מצלמות וידאו שיאפשרו מעקב רציף מרחוק.

נקודה חשובה אותה יש לקחת בחשבון היא זו – למרות שרב הסוסות ממליטות בלי כל בעיה (90%~), קיים מיעוט של המלטות המוגדר כהמלטות קשות שיידרשו התערבות מקצועית מהירה. מעקב אחר כל סוסה ממליטה יאפשר איתור המלטות שכאלו. את השיקול האם להשאיר “צופה” אחר סוסות ממליטות, עושה כל מגדל לפי אפשרותו.

בסוסה שאינה מוגדרת כבעייתית, לקראת ההמלטה, ניתן לעקוב אחר סימנים הבאים:

התמלאות העטין:

ברב הסוסות , כשבועיים שלושה לפני ההמלטה יתחיל העטין להתמלא. בסוסות שזו המלטתן הראשונה, העטין יתחיל להתמלא קרוב יותר למועד ההמלטה. מספר ימים לפני ההמלטה טיפות חלב קטנות יכולות להופיע בקצה העטין ולהתייבש עד שנוצר חומר דמוי שעווה על קצה הפטמה. יש הטוענים כי חומר זה מנבא שההמלטה תתקיים תוך 48 שעות מהופעת השעווה, אך זהו אינו סימן בעל אמינות גבוהה. כמדד אמין לתאריך ההמלטה, ניתן לעקוב אחר רמות האלקטרוליטים בחלב (סידן, נתרן, אשלגן) שמשתנות לקראת ההמלטה. קל לבדוק זאת ע”י שליחת דוגמית חלב למעבדה או ע”י קיטים מסחריים שניתן לרכוש שמודדים סידן בחלב.

שיטה מאוד מומלצת היא מעקב אחר צבע וסמיכות החלב בעטין. צבעו של החלב משתנה לקראת ההמלטה משקוף ודליל לצהוב וסמיך. יש ששומרים דוגמית של חלב במבחנה שקופה במקרר ועוקבים אחר שינויי הצבע כאינדיקטור להמלטה קרבה.  שינוי ברור בסמיכות החלב בעטין יעיד על מוכנות הסוסה והמלטה תוך יומיים שלושה.

מילוי העטין בשלב מוקדם (יותר משלושה שבועות לפני המועד הצפוי)- במידה ומתמלא העטין מוקדם יותר או נראה טפטוף של חלב מהעטין- יש לדווח לווטרינר. התמלאות עטין מוקדמת עלולה להעיד על דלקת שלייה וטפטוף חלב עלול להוביל לירידה בערך הקולוסטרום.

סוסה שכבר עברה את תאריך ההמלטה הצפוי, ואינה מתחילה במילוי העטין “חשודה” כבעייתית ורצוי שתיבדק.

התנהגות: שינויי התנהגות בולטים כמו ירידה בתאבון, עצבנות וחוסר נוחות, הזעה מוגברת, תנועת “פלאמן” (הרמה של שפת הפה העליונה), אינסטיקטים אמהיים כמו ליקוק עצמי של הפרווה אופייניים לשלב הראשון בהמלטה נורמאלית.

להמשך קריאה על תהליך ההמלטה, ניתן לקרוא במאמר “מה קורה בהמלטה של סוסה”.

בהצלחה.