תרגום חופשי מאתר SELECT BREEDERS

דלקות שלייה הן הסיבה המובילה לאיבוד הריונות בעולם הסוסים. יש לכך השפעה רגשית וכלכלית משמעותית שתהליך הריון שהגיע כמעט לסופו, מסתיים בהמלטה מוקדמת של סייח שאינו מפותח מספיק.

קצת פיזיולוגיה: השלייה מורכבת מהאמניון (amnion) שעוטף את הסייח (השק השקוף שרואים כשהוא נולד) והכוריואלנטויס (chorioallantois) המחובר לרחם הסוסה (השק הורוד והבשרני יותר שיוצא לאחר ההמלטה). מבנים אלו מגנים על העובר ומספקים גזים וחומרים מזינים המאפשרים לעובר להתפתח.

דלקת שליה בד”כ פוגעת בכוריואלנטויס ומסכנת את העובר עקב זיהום ודלקת ופגיעה בחיבור  (היפרדות) בין השלייה והרחם.

דלקת השילייה יכולה להתפתח משלושה זיהומים:

  1. זיהום חיצוני – בקטריות הנכנסות ועוברות את שפתי הבושת וצוואר הרחם
  2. זיהום המטוגני – עלול לקרות כשהסוסה חולה במחלה סיסטמית או בקטריאלית
  3. זיהום מוקואידי – נגרם ע”י חיידקים גרם חיוביים (מחקרים לא מצאו כיצד הסוסה נדבקת בהם)

אבחון:

הסימנים הקליניים הם הפרשות וגינליות והתמלאות עטינים מוקדמת. הסימנים לדלקת הנגרמת מזיהום חיצוני יכולים לכלול את אחד או שני הסימנים האלו ואילו בזיהום המטוגני או מוקואידי בד”כ מופיעה רק התמלאות מוקדמת של העטינים.
במקרה שבעלים רואה אחד משני הסימנים האלו – מומלץ לקרוא לוטרינר בהקדם. הוטרינר יבצע בדיקת אולטרסאונד ויקח דגימה מההפרשות (אם יש) לבדיקת בקטריולוגיה במעבדה, לזיהוי החיידק והתאמת האנטיביוטיקה.

טיפול:

הטיפול בדלקות שלייה יכלול אנטיביוטיקה, הורמונים (רגומייט), נוגדי דלקת (בנאמין) ולעיתים תרופות המעכבות התכווצות של הרחם. ותרופות המשפרות את זרימת הדם לרחם.  לרוב הטיפול התרופתי ימשך עד להמלטה.
לסוסות עם היסטוריה של דלקת שיליה, מבנה בעייתי של מערכת המין, מבוגרות או חולות במחלה כרונית, מומלץ לבצע בדיקות שלייה וחיות של העובר באופן תכוף יותר על מנת לגלות זיהומים מוקדם.
סוסות עם דלקת שלייה מאובחנת צריכות השגחה צמודה בזמן המלטה בשל חשש להמלטה המכונה red Bag המהווה סכנה לסייח וכמו כן יש סיכוי גבוה לאצירת שליה בהמלטות אלו.

בעלי סוסות – הכירו את הסוסות שלכם, דעו מתי צפויה ההמלטה ועקבו אחר סימנים מחשידים. לא תמיד ניתן למנוע דלקת שלייה, אך עם גילוי מוקדם וטיפול נכון, הסוסה יכולה לסיים הריון במלואו ולהמליט סייח בריא.