טיפים ועצות לחבישה נכונה

תרגום חופשי מתוך The Horse””

כל בעל סוס היה שם – באת למרעה להכניס את הסוס לאורווה, הצצת לתא או אולי פתחת את דלת הקרון כשהגעת וראית את זה מיד – פצע טרי, רגל נפוחה או כל עדות אחרת לכך שהסוס פצע את עצמו.
כשאתם מתחילים לבחון את אזור הפציעה מקרוב, אולי תתהו אם זה דורש חבישה להגנה ואולי תתהו אם זה רציני מספיק בשביל לקרוא לווטרינר.

במאמר ניתן כמה עצות לחבישה נכונה. כמובן יש לקרוא לווטרינר בכל מקרה חירום, אבל זוהי סקירה שתכין אותכם למקרה שהווטרינר אומר שצריך לחבוש או להחליף חבישה, או כשרוצים להגן ולתמוך בסוס שלאו דווקא פצוע.

מתי כדאי לחבוש?

לא בכל מצב צריך לחבוש, וחבישה יכולה לגרום ליותר נזק מתועלת במקרים מסוימים.

באופן כללי – חבישות טובות במצבים הבאים:

שמירה על ניקיון פצע מפני זיהום
הורדת נפיחות
מתן תמיכה והגנה מטראומה במהלך אימון, הובלה או שחרור
מתן סביבה המעודדת החלמה
ייצוב אזור
טיפול ראשוני בדימום

לפני שאתם מוצאים את עצמכם במצב הזה, כדאי שתכירו את החומרים הנדרשים כדי לחבוש סוס בצורה נכונה:

חומרי חבישה
החומרים בהם משתמשים לחבישה משתנים לפי מטרת החבישה.
חבישה לכיסוי פצע בד”כ תכלול שלוש שכבות: גזה/ תחבושת גזה, צמר גפן או ריפוד אחר ובנדז’ או תחבושת נדבקת (וט רפ).
חבישה לתמיכה, הגנה או הורדת נפיחות בזמן שהיה בתא או בזמן הובלה, תצטרכו להשתמש בתחבושת עמידה (standing wrap) ולחבישה בזמן אימון תצטרכו תחבושות עבודה (polo wrap).

החומרים בהם משתמשים בד”כ לחבישת פצעים כוללים:

אנטיביוטיקה/ משחה – כמו מסיטרן (דבש רפואי), ניאוקורט או סילברול ישירות על הפצע לשמור עליו מפני זיהום, להרגיע עור מזוהם ולשמור על סביבה לחה ונקיה.
גזה סטרילית – לשים מעל המשחה, מחוזקת ע”י תחבושת גזה כדי לשמור על הפד במקומו
תחבושת גזה – חלק מהשכבה הראשונה של החבישה. משמשת לכיסוי הפד. יש לוודא שהחומר שמשתמשים בו אינו דביק כדי שלא יגרה את הפצע או האזור הרגיש.
צמר גפן או ריפוד אחר – השכבה השנייה מספקת ריפוד והגנה. אם החבישה היא לתמיכה או הובלה – זו תהיה השכבה הראשונה.
תחבושת נדבקת (וט ראפ) – חומר אלסטי הנדבק לעצמו בלבד ומשמש כשכבה שלישית בחבישה לשמירה על הכל במקום. בד”כ שמים בחלק העליון והתחתון של התחבושת שכבה של אלסטיקון או פלסטר אחר כדי למנוע כניסה של לכלוך לתוך החבישה.
חבישת עמידה – ישנן תחבושות המיועדות לחבישה כזו. בד”כ עשויות פלנל או סטרץ’. שמים אותן מעל צמר גפן או ריפוד אחר כלשהו (סמרטוט בד, ציפית וכו’).

טכניקת חבישה נכונה
שוב – אם מעורבת פציעה – תמיד יש לדבר עם הווטרינר שינחה אם וכיצד לחבוש.
למרות שסוסים נפצעים לצערנו בכל מקום בגוף או בראש, הכללים הבאים מכוונים לחבישת הרגליים שהן מה שחובשים בעיקר. ההנחיות נכתבו ע”י ד”ר רולנד וברט רובינסון (San Dieguito Equine Group, California):

1. אם חובשים להגנה או תמיכה בלבד – דלגו לסעיף 3
   יש לנקות את הפצע ולטפל בו עפ”י הנחיות הווטרינר. יש לדאוג ליבוש הרגל עד כמה שניתן לפני חבישה. חבישה רטובה היא כבדה יותר ויתכן שלא תישאר במקומה.
2. כיסוי פד הגזה והמשחה עם תחבושת גזה.
3. חבישה בעזרת צמר גפן את הרגל ממתחת לקרפוס (ברך קדמית) ועד למתחת לפטלוק. יש להתחיל מהחלק הפנימי העליון של עצם הקנון ולהמשיך בצורה אחידה כלפי מטה. אם משתמשים בחומרים אחרים לריפוד (שמיכה ישנה, סמרטוטי רצפה או כל דבר אחר שמתאים) יש לדאוג שלא יהיו קפלים על מנת לא ליצור נקודות לחץ.
4. יש לחבוש עם תחבושת נדבקת או תחבושת עמידה באותו כיוון. מתחיילים מהחלק הפנימי של הקנון, כלפי מטה עד מתחת לפטלוק וחזרה למעלה.
   כלל אצבע הוא לחבוש בצורה שווה וחופפת ב- 50% כל סיבוב אבל אולי תצטרכו קצת להתנסות ולראות לפי החומרים שברשותכם.
   השתמשו בלחץ עדין אך חזק כך שהחבישה לא תהיה רופפת או הדוקה מדי. מתח החבישה צריך להיות אחיד לאורך כל החבישה.

כיוון ולחץ החבישה
ישנן אסכולות שונות על כיוון חבישת רגל הסוס. יש האומרים כי יותר חשוב שהכיוון יהיה אחיד ולא משנה באיזה בחרתם. אם עובדים עם וטרינר, שאלו אותו אם יש לו שיטה מועדפת. אם לא – היצמדו לשיטה המסורתי שהיא מקדימה אחורה, מבפנים החוצה (עם כיוון השעון ברגל ימין ונגד כיוון השעון ברגל שמאל).

איך למנוע בעיות
אם הסוס צריך להיות חבוש למשך הלילה בתא או למשך זמן החלמה ארוך, יתכן ותתקלו במספר אתגרים. להלן מספר בעיות וכיצד להימנע מהן:
הסוס לועס את החבישה – אחת הבעיות השכיחות והמתסכלות שנתקלים בהן, בעיקר אם יש פציעה והחבישה קריטית לשמירה מזיהום או החמרה. אולי תצטרכו להתנסות בסוגים שונים של פלסטרים או להוסיף עניין לסוס בתא כדי להסיח את דעתו. אם שום דבר לא עוזר, ניתן למרוח חומר מר או חריף שימנע מהסוס ללעוס את החבישה (ישנן תחבושות שכבר יש עליהן חומר מר המונע כרסום).
חבישה הדוקה או משוחררת מדי – ככל שתחבשו יותר כך תלמדו את רמת ההידוק הנדרשת לחבישה טובה. חבישה הדוקה מדי יכולה ליצור נקודות לחץ ולגרום לנזק ברקמות מתחת. בעיות אלו נגרמות בגלל ריפוד לא מספיק או לא שווה. מנגד, חבישה רופפת מדי לא תתן לסוס את התמיכה הנדרשת ועלולה לגרום נזק במידה והיא יורדת למטה.
קמטים, קפלים וגושים בחבישה – דמיינו מצב בו אתם לבושים שכבות ואחת מהן מקופלת, מקומטת או שנשאר התג מחיר. במקרה הטוב זה יציק, במקרה הרע זה יגרה ויפצע את העור. שימו לב לכל התחבושת והריפוד שלה, יישרו קמטים, קפלים וגושים על מנת למנוע לחץ לא שווה על הרגל.
בדיקת החבישה והחלפתה – במשך הזמן, חבישות נוטות להתרופף ולהתלכלך. יש להחליף חבישה מדי יום (אלא אם הווטרינר אמר אחרת) על מנת לבדוק את אזור הפציעה, לנקות משיער ולכלוך אחר שנכנס פנימה. אם החבישה נרטבת, חשוב מאוד להחליפה ולחבוש שוב בחבישה יבשה.
החלפה יומית של החבישה עוזרת לוודא שהלחץ שווה והחבישה לא מחליקה.
כמו כן, ע”י בדיקה יומית של החבישה תוכלו לראות אם ישנו דימום פתאומי, נוזלים או מוגלה היוצאים מהפצע ולעדכן את הווטרינר בהתאם.

לסיכום:
אם הסוס זקוק להחלפת חבישה לעיתים קרובות, החדשות הטובות הן שתשפרו את מיומנות החבישה שלכם, מאחר והכל זה עניין של תרגול! שימו לב לטכניקה עם הנחיות הווטרינר על מנת לוודא החלמה נכונה ותמיכה לסוסך.